חלוקת רכוש וחובות שנלקחו ע"י הבעל בזמן הנישואין
פורסם ב: 12.09.2012
תמ"ש 32991/08 בבית משפט לענייני משפחה במחוז ת"א
בתיק זה ייצגה עו"ד אלמדון אישה בתביעה רכושית, לפירוק שיתוף, מזונות וצו מניעה נגד הבעל.
הבעל טען כי לקח הלוואות מבני משפחתו לשם רכישת דירת המגורים המשותפת של הצדדים, ולפיכך אין לאישה חלק שווה בדירה או בתמורה שתתקבל ממכירתה. ההלוואות נרשמו על ידו אצל רשם המשכונות.
מנגד, עו"ד אלמדון טענה והביאה ראיות לכך שטענות הנתבע בנוגע להלוואות הן חסרות בסיס ונוצרו אך ורק במטרה לנשל את התובעת מזכויותיה בדירה בבעלות שני הצדדים.
עוד טענה עו"ד אלמדון כי חובות אלו שצבר הבעל הינם בעלי אופן אישי מובהק ו/או שנוצרו תוך הפרת אמון מצד בן הזוג שיצר אותם ולכן אינם חובות ברי איזון לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, ולראיה שהמשכון נרשם לאחר תחילת ההליכים המשפטיים בין בני הזוג, שהנתבע לא הציג כל רישום ו/או פרטים ספציפיים לעניין ההלוואות והמועדים בהם נלקחו כביכול, וגם לא הציג שטר הלוואה. כמו כן, טענה עו"ד אלמדון כי תצהירי המלווים צורפו באיחור ניכר ולאחר שלב ההוכחות ולפיכך אין לקבלם.
בפסק דינו של כב' השופט שטרק קיבל ביהמ"ש הנכבד את עמדת האישה וקבע כי האב לא הוכיח את קיומן של ההלוואות וכי עצם רישום משכון אינו מוכיח את מטרות ההלוואה. כמו כן, קבע ביהמ"ש כי הדרך בה הוגשו התצהירים שמנעה את חקירת העדים המלווים, וכן מועד הגשתם המאוחר מעלים סימני שאלה של ממש על עצם קיום ההלוואות ומטרתן.
כמו כן, קיבל ביהמ"ש את עמדת האישה לפיה יש לייחס את החובות על שם הבעל בלבד מאחר ואין ראיה לכך שידעה על ההלוואות ו/או לכך שהכספים שימשו את המשפחה.
בנוסף, ביהמ"ש קיבל את תביעת התובעת למתן צו מניעה קבוע האוסר על הבעל להתקרב לאישה וקבע מזונות ומדור לקטינים.
לעיון בפסק הדין המלא, לחץ כאן