חזקת השיתוף אצל ידועים בציבור
ידועים בציבור
המונח "ידועים בציבור" מתייחס לבני זוג החיים ביחד כמשפחה ומנהלים משק בית משותף, אך אינם נשואים.
לא קיימת הגדרה אחידה ל"ידועים בציבור" ולפעמים ההגדרה משתנה, בהתאם לחוק או להקשר, ואולם בשנים האחרונות הרחיבו בתי המשפט את ההגדרה של "ידועים בציבור" וכללו בתוכה גם זוגות חד-מיניים ו/או בני זוג "חברים" שאין מניעה שינשאו זה לזה.
יחסי ממון בין "ידועים בציבור"
הסדר איזון המשאבים בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג - 1973 אינו חל על "ידועים בציבור", ואולם יכולה לחול עליהם "חזקת השיתוף בנכסים".
אצל ידועים בציבור הנטל להוכיח את השיתוף בנכסים, רובץ על בן-הזוג הטוען לשיתוף ואינו חל אוטומטית כפי שקורה אצל זוגות נשואים.
מהם התנאים לקיומה של חזקת שיתוף?
1- חיים משותפים תחת קורת גג אחת ללא קרע או פירוד ממשי.
2- "מאמץ משותף" כלומר ששני בני הזוג תורמים לחיים המשותפים, כל אחד בהתאם לכישוריו ויכולתו. התרומה לא צריכה להיות זהה, ומספיק שכל בן זוג יתרום בתחומו,
למשל שאחד מבני הזוג יהיה המפרנס העיקרי והשני יטפל במטלות הבית וכו'.
מה כוללת חזקת השיתוף בנכסים?
חזקת השיתוף אצל "ידועים בציבור" תחול בראש ובראשונה לגבי נכסים המשמשים את בני-הזוג בחיים היומיומיים או שנרכשו על ידם במשותף (לדוג': רכב, דירת מגורים וכיוב'), אשר יחולקו שווה בשווה בין בני הזוג עם פרידתם.
כדי להוכיח כי חזקת השיתוף חלה לגבי נכסים נוספים לדוגמא נכסים שנרכשו ע"י אחד מבני הזוג, כספים שהוחזקו בחשבון נפרד ואפילו זכויות סוציאליות, פנסיה וכו' , בתי המשפט קבעו שיש צורך בראיה נוספת להוכחת כוונת שיתוף כגון תקופה משמעותית של חיים בצוותא, קיומם של ילדים משותפים, יחסי תלות ועוד.
האם חזקת השיתוף יכולה לחול על נכסים "חיצוניים" -שנרכשו לפני תחילת השיתוף או שבתחילה ברור היה כי שייכים לאחד מבני הזוג?
כן, בהתקיים אחד מן התנאים:
1- בין הצדדים היה הסכם מפורש או משתמע מן הנסיבות שקובע כי הנכס יעבור לבעלות שני הצדדים.
2- כאשר קיימת זיקה כלכלית בין הנכס לבין בן-הזוג הטוען לשיתוף בו. לדוגמא: דירה שנרכשה ע"י אחד מבני הזוג אבל עברה שיפוצים ע"י שני בני הזוג שהגדילו את ערך הנכס באופן משמעותי (ע"א (ת"א) 11/96 פלוני נ' פלונית).
3- כאשר היתה הטעייה מצד אחד מבני הזוג
האם קיים זמן מינימום לחיים משותפים כדי להיחשב "ידועים בציבור?
לא. הדבר משתנה בהתאם לנסיבות כגון כוונת הצדדים, גילם, אורח חייהם, מצג שיצרו כלפי הסובבים אותם, אך במקרים מסוימים בתי המשפט הכירו בבני זוג כידועים בציבור גם לאחר מספר חודשים.
ידועים בציבור והזכות לפנסיית שאירים
אישה ידועה בציבור תיחשב כאלמנה ותהיה זכאית לפנסיית שאירים בהתקיים שני תנאי סף:
1- "חיי משפחה" - כלומר: בין בני הזוג התקיימה מערכת יחסים זוגית אינטימית.
2- ניהול משק בית משותף
נטל ההוכחה מוטל על מי שתובע את קצבת השאירים, ודרך ההוכחה היא באמצעות ראיות ועובדות כגון: מגורים משותפים, משך הקשר והמגורים המשותפים, יחידה כלכלית אחת, יחסי תלות בין בני הזוג, ילדים משותפים וכו'
ההגדרה לידועה בציבור לצורך קבלת קצבת שאירים יכולה להשתנות בהתאם למה שהוגדר בחקיקה או בתקנות הרלוונטיים.
זכאות לקצבת שאירים מקרן פנסיה
בתיק ע"ב (תל אביב-יפו) 8125/02 ייצגה עו"ד אסתר אלמדון "ידועה בציבור" שתבעה קצבת שאירים מ"מבטחים" לאחר פטירת בן זוגה אשר התגורר עמה לפני מותו, ואשר מיחסיה עמו נולד להם ילד משותף.
מנגד, טענה גרושתו של המנוח כי היא והמנוח חזרו לחיות יחד ולכן היא אלמנתו וזכאית למלוא קצבת השאירים ממבטחים.
על מנת לבדוק את זכאותה של התובעת לקצבה כ"ידועה בציבור" פנה ביה"ד לעבודה לתקנון "מבטחים" בו הוגדו הקריטריונים להגדרת "אישה" לצורך קבלת קצבת שאירים:
א. מי שהיתה אשתו או ידועה בציבור של פנסיונר שנתיים לפחות לפני פטירתו וגרה עימו בעת פטירתו.
ב. מי שהיתה אשתו ו/או ידועה בציבור של פנסיונר פחות משנתיים לפני פטירת המנוח אך ילדה לו ילד וגרה עימו בעת פטירתו.
עו"ד אסתר אלמדון הציגה עדויות וראיות מהן עולה כי התובעת גרה עם המנוח כשנתיים לפני פטירתו ובזמן פטירתו, כי באותו זמן נולד להם ילד משותף, כי התובעת והמנוח חיו יחד וניהלו משק בית משותף, והתובעת אף עבדה בעסק שהיה שייך למנוח. כמו כן הציגה התובעת תמונות של התובעת והמנוח מביקורים משפחתיים, וכן עדויות של שכנים ומכרים אשר הכירו את בני הזוג.
בפסק הדין של בית הדין האזורי דחה בית הדין את תביעתה של התובעת כשהוא מתבסס על פסק דינו של בית הדין הרבני שניתן לאחר מות המנוח ואשר קבע כי המנוח ואשתו חזרו זה לזה.
על פסק דין זה הגישה עו"ד אלמדון ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. ביה"ד קיבל את והפך את פסק דינו של ביה"ד האזורי כשהוא קובע כי התובעת היא ידועה בציבור של המנוח וזכאית למלוא קצבת השאירים עפ"י תקנון מבטחים, וכי גרסתה של גרושתו של המנוח הינה הפכפכה ומלאת סתירות.
לפסק דינו המלא של בית הדין הארצי לעבודה
חשוב לשים לב שהתנאים להכרה בידועים בציבור משתנים מחוק לחוק. בנוסף, עפ"י חוק הביטוח הלאומי וחוק שירות המדינה יותר מאישה אחת יכולה להיות מוכרת כאלמנה לצורך קבלת קצבת שאירים.
ר' עוד:
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995
חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] התש"ל – 1970