• דף הבית
• תחומי עיסוק
• פסקי דין
• מאמרים
• פרסומים
• המשרד
• צור קשר

הפחתת או הגדלת מזונות לאחר הסכם

שינוי סכום המזונות - לאחר שנחתם הסכם גירושין או הסכם פשרה

במקרים רבים ההורים מסדירים את מזונות הקטינים כחלק מהסכם הגירושין שחתמו ביניהם.

בשונה מהסברה הרווחת אצל רבים, קיומו של הסכם גירושין חתום  (אשר אושר וקיבל תוקף של פס"ד) אינו אומר בהכרח סוף פסוק להתדיינות בין הצדדים בכל הקשור למזונות הילדים, ובמקרים רבים ניתן יהיה לתבוע את שינוי המזונות בעתיד ע"י הגשת תביעה להגדלת/הפחתת מזונות או תביעה עצמאית של הקטינים למזונותיהם.
במאמר זה נסביר על ההבדלים בין תביעה להגדלה או הפחתת של מזונות לבין תביעה עצמאית של הקטינים למזונותיהם, ועל גישת בתי המשפט לנושא, תוך שימוש בדוגמאות מפסקי דין שניתנו בשנים האחרונות.
 

ההבדל בין תביעה להפחתת/הגדלת מזונות לבין תביעה עצמאית של הקטינים למזונותיהם

ככלל, תביעה להגדלת/הפחתת מזונות קטינים תוגש כאשר כבר ניתן פס"ד למזונות או כאשר נחתם הסכם בין הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין, ולאחר מתן פסק הדין או אישור ההסכם חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי בגובה המזונות, לדוגמא עלייה בהשתכרות האב או שינוי בצורכיהם של הקטינים.

בשונה מכך, במידה ולא נקבעו קודם מזונות (בפס"ד או בהסכם) או כאשר המזונות נקבעו כחלק מהסכם גירושין כולל מבלי שהתקיים דיון נפרד לגופו של עניין במזונות הקטינים ובצורכיהם, ניתן להגיש (בשם הקטינים) תביעה עצמאית למזונות הקטינים. היתרון בתביעות מסוג זה הוא שאין צורך להוכיח שינוי בנסיבות כמו בתביעה להגדלת/הפחתת מזונות.

בשנים האחרונות אנחנו עדים לגישה מרחיבה של בתי המשפט לענייני משפחה המאפשרים במקרים רבים להגיש תביעה עצמאית של הקטינים, לאור עקרון העל של טובת הילד.
בתי המשפט קבעו כי, ככלל, ילדים אינם מחויבים בהסכם שנחתם בין הוריהם לגבי מזונותיהם  ורשאים,  להגיש תביעה עצמאית בשמם.

שאלות נוספת בנושאי הגדלת/הפחתת מזונות:

האם הסכם בין ההורים לגבי המזונות מחייב את הקטין?

בתמ"ש (ירושלים) 16933/99 ל' ש' נ' ל' י' חזר ביהמ"ש על הלכות קודמות וקבע כי הכלל הוא שהסכם בין הורים בנוגע למזונות קטינים אינו מחייב אותם ולפיכך הם רשאים להגיש תביעה עצמאית למזונות גם כאשר קיים הסכם, מבלי להוכיח שינוי בנסיבות.
בנוסף, קבע בית המשפט בפסק דין זה כי עצם אישורו של הסכם מזונות ע"י בימ"ש אינו מהווה ראייה לכך שנשקלו כנדרש האינטרסים של הקטינים.

להלן ציטוט של דברי כב' השופט גרינברגר מתוך פסק הדין:
"מתוך שימת דגש על עקרון טובת הילד קבע בית המשפט העליון פעמים רבות, שככלל, הסכם בין הורים בנוגע למזונות ילדיהם אינו מחייב אלא את ההורים עצמם. הילדים, שלא היו צד להסכם, אינם קשורים אליו, וזכאים להגיש תביעה חדשה ועצמאית לביהמ"ש על אף קיום ההסכם בין הוריהם. הסיבה לכך הינה החשש כי הילדים לא עמדו בראש מעייניי ההורים כאשר אלו חתמו על ההסכם המסדיר את עניין המזונות (ר' ע"א 404/70 עברון נ' עברון, פ"ד כה(1) 373; ע"א 109/75 אברהם נ' אברהם, פ"ד כט(2) 690; ע"א 411/76 שר נ' שר, פ"ד לב(1) 449; ע"א 51/81 בראור נ' בראור, פ"ד לה(4) 231; ד"נ 4/82 קוט נ' קוט, פ"ד לח(3) 197; ע"א 413/85 רוט נ' רוט, פ"ד מ(1) 835).
עקב כך, נחשבת תביעת הקטינים לתביעתם הראשונה, ומאחר שזוהי תביעה חדשה, הם אינם נדרשים להוכיח שינוי נסיבות".

באלו מקרים קביעה קודמת של מזונות קטינים תחייב אותם ותגביל את האפשרות להגיש תביעה עצמאית?

בשורה של פסקי דין נקבע כי על מנת שקביעה לגבי מזונות תחייב את הקטינים, הדיון במזונות הקטינים צריך להיעשות בנפרד מהדיון בתביעת הוריו, כאשר ברור כי טובת הילד לבדה היא שעמדה לנגד עיני הנוגעים בדבר.
ר' ע"א 17/81 סער נ' סער, פ"ד לו(3) 207; פס"ד בראור, שם; ע"א 544/82 חממי נ' חממי, פ"ד לח(3) 605; ע"א 328/84 צארום נ' צארום, פ"ד לח(4) 136; ע"א 210/82 גלבר נ' גלבר, פ"ד לח(2) 18; ע"א 6763/93 סורק נ' סורק, דנ-על מ' 919).

האם ניתן להתנות בהסכם המזונות את זכותם של הקטינים להגיש תביעה עצמאית?

בתמ"ש 15071/05  ד. ח., א. ח., ט. ח.ואח' נ' י. ח. בביהמ"ש לענייני משפחה ב"ש, נקבע כי תנייה בהסכם מזונות החוסמת את דרכו של קטין להגיש תביעה עצמאית למזונותיו בעתיד, נוגדת את תקנת הציבור מאחר ושוללת את זכות הגישה לערכאות שהינה זכות חוקתית, ולפיכך אין לה תוקף, גם אם ההסכם בכללו אושר ע"י ביהמ"ש.
בפסק דין זה נקבע גם כי לא יהיה תוקף להוראה בהסכם הקובעת כי הקטינים מהווים צד להסכם  ו/או להוראה המציינת מפורשות את הסכמת האם בשם הקטינים להגביל זכותם.

מהם התנאים להגשת תביעה להגדלת/הפחתת מזונות ?

על מנת שתביעה להפחתת או הגדלת מזונות תתקבל יש להוכיח שינוי מהותי בנסיבות.

דוגמאות:

• לידת ילד נוסף
• שינוי בכושר ו/או פוטנציאל ההשתכרות של ההורים
• הרעה ו/או שינוי במצב הכלכלי של ההורה
• נכות ו/או מחלה קשה של ההורה
• שינוי בצרכים של הקטינים
• התבגרותם של הקטינים. ילדים עד גיל 6 - חובה על האב לדאוג לצרכים הבסיסיים של הילדים  החל מגיל 15 - חיוב שני ההרים רק מדין צדקה (בהתאם ליכולתם הכלכלית).
•  

*האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי פרטני, ובכל מקרה מומלץ להיוועץ בעו"ד על מנת לעמוד על מלוא הזכויות.