הלוואות מבני משפחה - האם צריך להחזיר להורים כסף שנתנו לדירה

הרבה הורים נותנים לילדיהם כסף בכדי לעזור ברכישת בית, או בכדי לעזור לממן דברים גדולים אחרים. אך מה קורה כאשר הזוג נפרד ויש חלוקת רכוש? האם אחד מבני הזוג יצטרך להחזיר כסף להורי הפרוד, עבור הון שנתנו לרכישת הבית המשותף? עו"ד אסתר אלמדון עם התשובות

mako | פורסם 02/03/14 16:26

מזל טוב, התחתנתם ומצאתם את בית חלומותיכם, אך הוא יקר מדי, אז החלטתם לקנות בית אחר, שאתם יכולים להרשות לעצמכם - עם עזרה רבה מההורים. גם אחרי חמש שנות נישואים וארבע וחצי שנות חיסכון, פלוס חסכונות קטנים מהעבר, לא הצלחתם להגיע להון הראשוני, שהבנקים דורשים בכדי לתת משכנתא. אם יש לכם מזל, יש ההורים בתמונה, שיכולים לעזור ברכישת הדירה. אומנם זה עצוב שרוב מעמד הביניים בישראל לא יכול להרשות לעצמו לרכוש דירה עם משכנתא וחייב עזרה מההורים, אך הנחמה היא בכך שכולנו באותה סירה.

המציאות בארץ היא מחויבת למציאות ועל כן, מרבית הזוגות הצעירים נעזרים בבני משפחה והורים לצורך רכישת דירת המגורים הראשונה. אך מה קורה אם החבילה מתפרקת? האם יש חובה להחזיר למשפחה את הכסף והאם המחויבות היא עבור שני בני הזוג? עורכת הדין אסתר אלמדון, המתמחה בדיני משפחה ומנהלת את פורום חלוקת הרכוש בפרקליטי IL, מסבירה באילו תנאים צריך להחזיר את הכסף שניתן לטובת רכישת הבית ומתי מדובר במתנה שאין צורך לפרוע.

אימא, הבית שקניתם לנו – הוא הלוואה או מתנה?

במקרה שבו רכשתם בית משותף, כזוג, בעזרת כספים שאינם שלכם, ישנם מספר דברים שתצטרכו לבחון, באם תרצו לפרק את הזוגיות. ראשית, יש לברר האם הכספים ניתנו כהלוואה או כמתנה. מדובר בשאלה עובדתית, שתיבחן לפי נסיבות כל מקרה, כאשר כלל האצבע הוא שלגבי הלוואה - קיימת חובת החזר. במקרה של מתנה, הכלל הוא שונה, מאחר שזו מסתיימת ברגע העברת הכספים ואינה מחייבת את בני הזוג להחזיר "חובות".

להבדיל מהדין הרגיל בענייני מתנה, שקובע כי על מקבל המתנה נטל ההוכחה להראות שמדובר במתנה, כאשר מדובר בכספים הניתנים לבני זוג על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה, כמו הורים, או אחים, קבעו בתי המשפט כי קיימת חזקה שהכספים ניתנו במתנה. כדי לסתור חזקה זו, הנטל יהיה על נותן המתנה, כאשר יהיה עליו להוכיח כי הכספים ניתנו דווקא כהלוואה. הוא יאלץ לעשות זאת באמצעות הבאת ראיות, כדוגמת הסכם הלוואה, עדויות בני משפחה וכיוצא בזאת.  

במקרה של הלוואת כספים על ידי בני משפחה, מומלץ לשוחח מראש, בצורה פתוחה, עם שני בני הזוג, על מנת שלא יהיה צל ספק שאכן מדובר בהלוואה. יש להכין מראש הסכם הלוואה כתוב, עליו יחתמו שני בני הזוג, אשר בו יפורטו סכום ההלוואה, גובה ההחזרים ומועדיהם. למרות שהסכם בעל פה מחייב באותה מידה, מבחינה ראייתית, לרוב יהיה קשה יותר להוכיח אותו.

כמו כן, חשוב להגדיר בהסכם תנאי ומועדי החזר אפשריים וסבירים, שבני הזוג יוכלו לעמוד בהם - בהתחשב בהכנסותיהם, הוצאותיהם ושאר מחויבויות. מומלץ לעשות זאת בכדי למנוע בעתיד את העלאת הטענה שההסכם הינו פיקטיבי, מאחר וטענה כזו עלולה להביא לביטול ההסכם. חשוב לזכור, כי גם אם הדבר כרוך באי נעימות זמנית, הפעולה הפשוטה הזו יכולה למנוע נזק כספי כבד, עגמת נפש והתדיינויות משפטיות, בהמשך הדרך.

בפסק דין שניתן לאחרונה, בבית המשפט לענייני משפחה, נדון הסכם הלוואה שנחתם בין בן להוריו. בהסכם צוין כי סכום ההלוואה, שעמד על מאות אלפי שקלים, יוחזר מיד עם קבלת דרישה מההורים, בנסיבות שברור היה כי מצבו הכלכלי והכנסותיו של הבן לא יאפשרו לו לעמוד בכך. בית המשפט קבע כי תנאי ההחזר מהווים ראיה נוספת לכך שמדובר בהסכם הלוואה פיקטיבי וקבע שהכספים ניתנו כמתנה.

ודאו עם ההורים האם מדובר בהלוואה או מתנה

לא תמיד המקרים כה ברורים והחלוקה כה מסודרת. מה קורה, למשל, כאשר כספי המתנה ניתנו רק לאחד מבני הזוג, אשר השתמש בכסף לרכישת דירה משותפת? למי כביכול ניתנה ההלוואה, או המתנה ומי יצטרך להחזיר את הכספים, במידת הצורך? מתברר כי במקרים שבהם יש שיתוף רכושי בין בני הזוג וכאשר היחסים תקינים, בתי המשפט יטו לראות בכספים, מתנה משותפת לשני בני הזוג, גם אם ניתנו לאחד מהם בלבד. למעשה, גם במקרה של מתנה לאחד מבני הזוג התוצאה לא תשתנה, שכן בעצם רכישת הדירה ורישומה על שם שני בני הזוג, זוהי הבעת רצון של בן הזוג רצון לשתף את בן הזוג השני בכספי המתנה, כך, למעשה, הוא נותן לשני מתנה, בעצמו. הבעייתיות עלולה להיווצר כאשר היחסים יתערערו, מאחר ולרוב לא יוכל בן הזוג לחזור בו מהכספים שניתנו במתנה, אלא במקרה בו דאג מראש להתנות את המתנה בהסכם.

כאשר כספי המתנה ניתנו רק לאחד מבני הזוג ודירת המגורים נרשמה על שמו בלבד - הדירה עדיין תחשב כנס משותף ועל כן, כן הנאמר לעיל, יחול גם כאן. ככלל, מתנות או ירושה שניתנת לאחד מבני הזוג, אינן אמורות להיכלל בחלוקה בין בני הזוג, לפי חוק יחסי ממון. בתי המשפט קבעו פעם אחר פעם כי דירת המגורים של בני זוג, הינה נכס משפחתי מובהק וככזה לרוב שוויו יאוזן בין בני הזוג במועד פקיעת הנישואים. חשוב להבין שגם אם הדירה נרכשה מכספים שהתקבלו במתנה, מקרובים של אחד מבני הזוג וגם אם הזכויות בדירה נרשמו על שמו בלבד, בתי המשפט יטו לכלול אותה במסת הנכסים המשותפים של בני הזוג. זאת בתנאי שהיה שיתוף רכושי בין הצדדים, אלא אם כן הצדדים התנו על כך מפורשות.

הסיטואציה הבעייתית ביותר מתרחשת כאשר ניתנה הלוואה ולא מתנה, רק לאחד מבני הזוג. במצב כזה קשה לדעת האם מוטלת החובה גם על בן הזוג השני, להחזיר את כספי ההלוואה. מצד אחד, כאשר ניתנת הלוואה בסיכום עם אחד מבני הזוג בלבד, ללא מעורבות של בן הזוג האחר, לא ניתן לומר שנכרת חוזה מחייב בין המלווה לבין בן הזוג האחר. לפיכך, למלווה יהיה קשה לחייב את בן הזוג השני בהחזר הכספים, גם אם בסופו של עניין בן הזוג השני נהנה מפירות ההלוואה ורכש זכויות בדירה. מצד שני, כל זמן שבני הזוג ניהלו אורח חיים תקין, יעלה הסיכוי שבן הזוג השני יחויב, גם הוא, בהחזר, שכן שיתוף בין בני זוג אינו רק בזכויות, אלא גם בחובות.

לעיתים, בני משפחה, אשר משקיעים כספים לצורך רכישת דירה לילדיהם ומעוניינים להבטיח את זכויותיהם במקרה של גירושים, מלווים להם כסף, בתמורה למשכון הדירה. חשוב לדעת כי בתי המשפט לא יסתפקו בבדיקה טכנית של הרישום, בייחוד אם מדובר בדירת המגורים של הצדדים. הם יבחנו באופן מהותי מה הייתה כוונתם האמיתית של הצדדים לעסקה, בכדי להבטיח שלא מדובר בחוזה פיקטיבי, שמטרתו נישול בן הזוג השני מזכויותיו במקרה של גירושים. 

לכתבה במאקו: http://www.mako.co.il/special-p-il/articles/Article-0bc1b8964338441006.htm